17
所以,עַל כֵּןAdonaiאֲדֹנָי必不לֹא因עַל他的少年人בַּחוּרָיו喜乐,יִשְׂמַח也不לֹא怜悯יְרַחֵם他的孤儿וְאֶת יְתֹמָיו和他的寡妇;וְאֶת אַלְמְנֹתָיו因为כִּי个个都是כֻלּוֹ不敬虔的חָנֵף和作恶的,וּמֵרַע每一张וְכָל口פֶּה都说דֹּבֵר丑事。נְבָלָה虽然这样,בְּכָל זֹאת他的怒气אַפּוֹ并未לֹא回转,שָׁב他的手יָדוֹ仍然וְעוֹד伸着。נְטוּיָה